פסק-דין בתיק עת"מ 3060-09-12

2.     הסעד העיקרי המבוקש הוא קביעה כי בחירתו של המשיב בטלה ומבוטלת וכי יש לקבוע כי העותר זכה במכרז. לחלופין ביקש לקיים את המכרז מחדש בו יימנע המשיב מלהציג מועמדותו. בסעדים אלו ובסעדים נוספים חולק העותר למעשה על קבלת המשיב כעובד לתפקיד מסוים בעירייה (ועל אי קבלתו של העותר לאותו תפקיד). לאור אופיים של הסעדים המבוקשים טענו המשיבים לחוסר סמכות ענינית. בהתאם לכך נתבקש כל צד להגיש טיעוניו בכתב בנושא ובטרם מתן החלטה התבקש העותר להודיע האם הוא עומד על טענתו בדבר הסמכות הענינית, העותר שב והבהיר עמדתו וניצל ההזדמנות להוסיף ולטעון בנושא.

[העותר בדרך "מתגלגלת" על מנת לנסות להתאים עתירתו לסמכות בית משפט, ביקש  בעקיפין לתקן את עתירתו, בתגובתו מיום 9.1.2013 טען כי מדובר בתקיפת המכרז ולא במינוי של המשיב].

לאחר עיון בכתב העתירה, ובטיעוני הצדדים אני סבור כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בעתירה.

מהותה של העתירה והסמכות העניינית לדון בה

3.     מן הראוי להזכיר מושכלות יסוד באשר להליך המתנהל בבית המשפט לעניינים מינהלים. חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן-החוק) קובע בסעיף 5 שכותרתו "סמכות בית משפט" כדלקמן:

                        "בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -

(1)        עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה...".

סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק קובע:

"מכרזים - עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין".

4.     מקום בו לא כתוב במפורש בחוק  כי בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בעניין פלוני הרי שאין הוא מוסמך לדון בו. ודוק, מכרזים של רשות מקומית שעניינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה או עבודה או לרכישת שירותים או מתן לרישיון וזיכיון נאמר בתוספת. מכרזים שעניינם מינוי אדם לתפקיד או לעבודה ברשות המקומית לא נאמר.

5.     שאלה דומה נדונה כבר בשנת 2003 ע"י השופטת ד' בייניש (כתוארה אז). באותו מקרה נידון מינויו של עובד לתפקיד מסוים, (ללא מכרז) ובית המשפט העליון  קבע:

"בית המשפט לענינים מינהליים אינו מוסמך מאליו לדון בעניינים שהם בסמכות בג"ץ, אלא אם הסמכות הוענקה לו במפורש בחוק בתי המשפט לענינים מינהליים או על-פיו.ו  אשר על כן, כמתחייב מפרשנות סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים וסעיף 5 לתוספת הראשונה, אין סמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים מתפרשת על מכרזים הנוגעים לקבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו. עניינים אלה מצויים בסמכותו היחודית של בית הדין לעבודה" בר"ם 657/03 עירית רהט נגד  אלפראונה(26.3.2003)

6.     קביעה זהה קבע בית המשפט העליון גם לאחרונה, עת התבררה בפניו שאלת מינוי יועץ משפטי לתאגיד עירוני ואפנה לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז:

"ניתן להוסיף, כי גם כאשר דן בית המשפט לעניינים מינהליים בענייני מכרזים של רשויות הנכללות בגדרו של סעיף 5 לתוספת הראשונה, סמכותו זו אינה משתרעת על מכרזים שעניינם העסקת עובדים - כמו מכרז להעסקת יועץ משפטי פנימי -  נושא שמסור לסמכותו של בית הדין לעבודה (ראו: בר"מ 657/03 עיריית רהט נ' אלפראונה, פ"ד נז(3) 26 (2003))" עע"ם  7141/12 אבני הרצוג שועלי אלגז את גורביץ ושות' נגד יפה נוף תחבורה (14.10.2012).

7.                  ניסיונו של העותר "לעטוף" את הסעדים בטענות שונות נגד הליך המכרז או הרכב ועדת הקבלה, אינם יכולים לבוא במקום "מבחן הסעד" והוראות החוק,  בסופו של יום הסעד המבוקש הוא באשר לקבלת המשיב לתפקיד ואי קבלת העותר במקומו ונושאים אלו אינם בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים.

8.                  סוף דבר, אני קובע כי אין לבית משפט זה סמכות ענינית לדון בעתירה. משלא ביקש העותר, בקשה חלופית להעביר העתירה לבית הדין האזורי לעבודה, וכאשר תוכנה של העתירה טרם גובש בשל בקשות והודעות מטעם העותר שטרם הוכרעו, אני נעתר לבקשת המשיבים ומורה על דחיית העתירה מחוסר סמכות ענינית.

9.                  בשל העובדה כי המשיבים טרחו והגישו כתב תשובה בנוסף לבקשה לדחיה על הסף, אני מחייב את העותר לשלם למשיבים יחדיו, שכר טרחת עו"ד כולל בשיעור של 5,000 ש"ח, בצירוף הפרשי  הצמדה וריבית שישולמו להם באמצאות בא כוחם.